כיצד הכל התחיל?
נרקונון (במובן, לא לסמים) התחילה את דרכה בשנת 1966 באמצעות ניסיונותיו של אסיר בבית הכלא של מדינת אריזונה, וויליאם בניטז.
מכור כבד לסמים מגיל 13, ומרצה את תקופת המעצר הרביעית שלו, בניטז ניסה בחוסר הצלחה, דרכים רבות להפסיק את ההרגל של שימוש בסמים.
כל זה השתנה כאשר מר בניטז נתקל בספר של ל. רון האברד "יסודות המחשבה". הוא החל ליישם את העקרונות שהוא מצא בספר וזה יצר את הבסיס של התכנית לגמילה מסמים של נרקונון.
כשזה יושם ב-1966 לקבוצת המבחן בבית הכלא של אריזונה . מר בניטז דיווח, זה התבסס אך ורק על תרגילי תקשורת. אולם 7 מתוך 10 מהקבוצה הראשונה, במילים שלהם, "עשו זאת".
סיפור ההצלחה שלהם הופץ כמו אש בשדה קוצים לבתי כלא אחרים כולל נתונים ממחקרים נוספים של ל.ר. האברד בנושא."
הקבוצה ההתחלתית של עשר גדלה למאה במהלך השנה הראשונה. בנוסף למטרה האוריגינלית של ההתארגנות לעזרה למכורים להרואין היכולת המעשית של נרקונון הובילה להתעניינות ענקית מאוכלוסיות של בתי כלא נוספים.
ב-1967 ניתנה הרשות מהנהלות בתי כלא לכל אחד להצטרף לקבוצת גמילה. לאחר מכן נרקונון נפתחה לכל מי שרצה לשפר את חייו.
מר בניטז כתב למר רון האברד, אשר עודד אותו להמשיך את החלום ולהרחיב את תכנית נרקונון.
ב-1970, מר בניטז שוחרר מהכלא ונסע ללוס אנג'לס כדי לסייע בפתיחת המשרד הלאומי של נרקונון. ב-1972 פתח נרקונון את תכנית השיקום הראשונה שלו. התרחבות זו הייתה צעד חשוב לנרקונון מפני שזה הביא את כל השלבים של השיקום לסביבה בטוחה.
כיום יש למעלה מ-150 מרכזי גמילה מסמים או מניעה של נרקונון במדינות מסביב לעולם כולל ארה"ב ספרד, איטליה, שוודיה, גרמניה, דנמרק, שוויצריה, רוסיה, קזחסטן, בריטניה, קנדה, הולנד, מקסיקו, קולומביה, ברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה, נפאל, מצרים, טיוואן ואינדונזיה, עם עוד מקומות שנפתחים מדי חודש. אלפי אנשים משתמשים בטכנולוגיה הזו וחווים את התועלת שהיא מציעה. הם יודעים שזה עובד.
